אוהבי בע"ח
מועדון
מבצעי החודש

לא צעירים לנצח

כלבים בגילאי 6 עד 9 כבר מתחילים להראות סימני הזדקנות. איך נדע לזהות את הסימנים ומה אפשר לעשות כדי להקל על הכלב את המעבר לגיל השלישי


הזדקנות. זה קורה גם לכלבים. בין גיל 6 ל-9, תלוי בגזעו של הכלב, הוא נכנס לגיל השלישי של חייו או מה שנהוג לכנות "שנות הזהב" שלו. גזעי כלבים קטנים נוטים לחיות זמן רב יותר מאשר גזעי כלבים גדולים ויכולים ליהנות אפילו מ-20 שנות חיים טובות ומאושרות. כלבים גדולים יותר חיים כ-12 שנה בממוצע. (שנת חיים אחת של כלב משווית לחמש שנות חיים של אדם).

ממש כמו אצל בני אדם, הזדקנות היא תהליך שאינו מתרחש ביום אחד. הסימנים מגיעים בהדרגה, ולאט לאט אתם מתחילים להבין שהחבר הכי טוב שלכם כבר לא כתמול שלשום. הוא אינו קופצני ואנרגטי כבעבר, ייתכן ששמיעתו וראייתו נחלשים, שיערות שיבה מופיעות על פרוותו, הברק בעיניו נעלם והן הופכות למעומעמות יותר.

מלבד הסימנים הפיזיים והנסיגה בתפקודים הגופניים, סימני הזדקנות מתבטאים גם בשינויים התנהגותיים וקוגניטיביים: הכלב פחות נשמע לכם ופחות מגיב לפקודות, הוא כבר לא קופץ עליכם בכל פעם שאתם מגיעים הביתה, לפתע הוא מאבד אוריינטציה ו"שוכח" את הדרך הביתה, הוא ישן יותר ואוכל פחות – כל אלה הם סימנים לכך שהכלב שלכם כבר לא צעיר.

טיפול בכלב מזדקן מצריך תשומת לב מוגברת. באופן כללי, אין צורך לשנות את הטיפול השוטף בכלבכם עם ההזדקנות – הוא עדיין זקוק למזון שמותאם לגילו ולמצבו הבריאותי, לטיולים היומיים, לפעילות גופנית, לטיפול מבוקר נגד פרעושים וקרציות ולשמירה על היגיינה. עם את, עם הזדקנותו יש לגלות יותר רגישות לקשיים שבהם הוא נתקל ולהעניק לו יותר חום מהרגיל.

מומלץ להקפיד על ביקור אצל הווטרינר פעמיים בשנה, ומעבר לשגרת הטיפול והחיסונים להיות ערים לשינויים פיזיולוגיים שחלים אצל הכלב. עם הגיעו לגיל השלישי, כדאי לקיים סדרת בדיקות רפואיות כדי לאבחן את מצבו. יש לבצע מדי שנה בדיקות דם, שתן ותפקודי לב, ולהיות ערים לשינויים קיצוניים בהתנהגות או בפעילות הפיזיולוגית. במקרה של שינוי דרמטי, צריך לקחת את הכלב מייד לבדיקת וטרינר, כדי שהוא יאבחן את מצבו ויעניק לו טיפול מתאים.

"כמו בכל תהליך הזדקנות, גם אצל כלבים קיימת דעיכה פיזית והאטה בתפקודי כל המערכות עם המעבר לגיל השלישי, והם חשופים יותר מבעבר למחלות ולבעיות בריאותיות", אומר הווטרינר ד"ר אייל נחמיאס. הבעיות הבריאותיות שמהן סובלים כלבים קשישים רבות ומגוונות, החל מבעיות שיניים, דרך שחיקה במפרקים וקשיים בהליכה, אובדן ראייה, שמיעה ומשקל, דרך דלקות ובעיות עיכול ועד לפגיעה בתפקוד הכליות, הכבד והלב. במקרים מסוימים הכלב מאבד שליטה על הסוגרים שלו ועלול לעשות את צרכיו בבית. קיים טיפול תרופתי שניתן להעניק לו וגם במקרה זה יש להיוועץ עם הווטרינר.

כאמור, לקשיים הפיזיים נלווים שינויים התנהגותיים. "למגבלות הגופניות הפיזיות יש השפעה על שגרת יומו ועל התנהגותו של הכלב. הוא הופך לפחות פעלתן, הטיולים היומיים שאליהם התרגלנו הופכים להיות קשים יותר עבורו והוא פחות אנרגטי. כל זה גורם לכך שגם הביטחון העצמי שלו נפגע כי הוא מרגיש שהוא לא חזק ובריא כפי שהיה בעבר", מסביר מאלף הכלבים דרור בראל. במצב זה הכלב תלוי בכם יותר וזקוק יותר לקרבתכם. בתקופת ההזדקנות יש צורך ברגישות גבוהה יותר לצרכיו של הכלב – ייתכן שתצטרכו לקצר את הטיולים היומיים, להקל עליו את הגישה למזון ולמים, ובאופן כללי כדאי שתעניקו לו יותר קרבה, חום ואהבה.

 

מאמרי סגנון חיים כלבים

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד