אוהבי בע"ח
מועדון
מבצעי החודש

התנהגות

בעקבות פרסום אירועי הנשיכות של כלבי אמסטף הודיעה לי אשתי "או אתה או הכלב". .. היא אינה סומכת על כלב האמסטף שלנו כי לא יתקוף את הילד שלנו בן השלוש. מה לעשות?

אני בהחלט מבין את הלחץ והחרדה. מומלץ לגשת בהקדם לוטרינר וראשית לסרס את הכלב , שנית להתחיל מייד עבודה מסודרת עם מאלף שיכוון את הכלב להיות כלב בית חביב צייתן וידידותי לסביבה.
במידה ויש חשש כי הכלב גילה בעבר גלויי תוקפנות , תקף בני אדם או ניסה לתקוף החשש עלול להיות מוצדק ויש אפשרות לשקול הרחקתו.


אגב לאו דווקא רק אמסטף אלא כל כלב עלול להיות מסוכן אם לא עובר תהליך נכון של חשיפה וסוציאליזציה מלווה בסדרת חינוך נכונה.


בינתיים עד שתקבלו החלטה ניתן לשקול שימוש במחסום פה נוח לכלב.

לראש העמוד לראש העמוד

הכלבה שלנו יצאה לחצר וגילינו כי היא "מחוברת" לכלב אחר. האם ניתן לעשות משהו כי אנו לא רוצים גורים ממנה?

אני מציע ראשית את האפשרות הטובה ובטוחה ביותר והיא עיקור הכלבה. עיקור הוא ניתוח לא מסובך במהלכו מסירים את הרחם והשחלות ואין יותר ייחומים, אין הריון וכיוב'. יש לעיקור יתרונות בריאותיים רבים כמו מניעת סרטן העטין, דלקות רחם ועוד מחלות קשות.


אם בכל מקרה מאד חשוב לכם לשמור על הכלבה לא מעוקרת קיים טיפול למניעת הריון על ידי טיפול תרופתי הניתן לאחר חודש. ראשית יש לבצע בדיקת אולטראסאונד ואז במידה ויש הריון אנו מטפלים בתרופות המונעות את התפתחות הגורים ללא סיכון הכלבה.

יש זריקות שונות למניעת הריון לא כולן בטוחות וחלקן אף מסוכנות מאד.

לראש העמוד לראש העמוד

יש לי גור בן חודשיים מסוג Samoyed. כיצד אוכל להרגילו לא לעשות את צרכיו בבית ורק כאשר מוציאים אותו החוצה?

החינוך לעשיית הצרכים מחוץ לבית נתפס אצל רבים כמשימה מפרכת. למעשה, אם נשקיע את המאמץ הדרוש, בעקביות, בשבועות הראשונים, ילמד הגור במהירות (אפילו תוך כחודש ימים) את ההרגל הרצוי.


צריך לזכור מספר דברים:

1. הגור עושה את צרכיו בד"כ כשהוא קם מהשינה, לאחר האוכל ולאחר משחק.

2. לכלב (וגם לגור) התנהגות אופיינית לפני עשיית הצרכים (ריחרוח, הסתובבות במעגלים) על מנת למצוא את המקום המועדף.

3. כלב, באופן טבעי, ירצה לעשות את צרכיו על משטח טבעי (דשא, אדמה וכו).

4.  הלימוד הטוב ביותר הוא ע"י מתן חיזוקים חיוביים.

אם נחבר את כל הנקודות הללו, נבין שעלינו, הבעלים, מוטלת האחריות ללמוד "לקרוא" את התנהגות והרגלי הגור. כלומר: מיד כשהגור קם משינה/מנוחה, לא לחכות, ולהוציא אותו החוצה למקום שבחרנו עבורו (רצוי שהמקום לא יהיה רחוק מדי מהבית, וכמובן לא על מדרכות, בגני שעשועים וכו). אותו כנ"ל לאחר הארוחה ולאחר המשחק. כמו כן, תמיד להיות ערניים להתנהגות המקדימה את עשיית הצרכים וכשהיא מופיעה, מיד להוציא. למי שגר בבניין וצריך לרדת למטה, כדאי לקחת את הגור בידיים עד שמגיעים למטה אחרת צפויות תאונות בדרך (גור בד"כ לא ישתין כשהוא בידיים). לגבי הלילה: להוציא לצרכים לפני השינה. הגור לא יכול בשלב זה להתאפק את כל שעות הלילה ולכן למי שמוכן להשקיע גם בלילה, כדאי להוציא כל  5-6 שעות. לרובנו זה קשה ולכן, כדאי לשים במרחק מה מהשטיח של הכלב משטח עיתונים ולהרחיק שטיחים אחרים מהחדר. כאמור, בלילה רצוי שהגור ישן ליד המיטה.

בשעות בהן אין איש בבית, הגור יכול להיות במתחם שסידרנו לו (כפי שפורט קודם). ברגע שמישהו נכנס הביתה, מיד להוציא את הגור (הגור מתרגש מאוד כשאנחנו באים הביתה. התרגשות = פיפי!).

חשוב: כל פעם שהגור עושה צרכיו בחוץ, לשבח אותו, ללטף אותו ואפשר גם לתת צ'ופר (ביסקוויט מיוחד לכלבים או חתיכת נקניק קטנה, לדוגמא). אלו החיזוקים החיוביים שבעזרתם ירצה הגור לעשות בחוץ.

ככל שניתן לגור יותר הזדמנויות לעשות צרכיו בחוץ, נשבח אותו כשהוא עושה זאת ונצמצם את הפעמים שהוא עושה בבית, כך ילמד הגור מהר יותר וטוב יותר את ההרגל.

מה עושים כשיש "תאונות" בבית? עם כל המאמצים שלנו, לגור הקטן בהחלט יהיו תאונות פיפיקקי בבית. בשום פנים ואופן אין לגעור בגור, אין להכות אותו, אין לדחוף את האף שלו לתוך הצרכים, אין לגרש אותו לחדר אחר וכו'. הגור לא יקשר את העונש עם מיקום הצרכים אלא יבין שגוערים בו על כך שעשה אותם. התוצאה: כלב שיפחד לעשות צרכים בנוכחות בעליו (ללא קשר למיקום). יתרה מכך, בשל פחדו, הכלב ינצל את השעות בהן הבעלים לא בבית לעשות את הצרכים…

כשיש תאונת פיפיקקי בבית, צריך לנקות את המקום ורצוי לרסס עם מטהר אויר (עדיף כזה שמנטרל ריחות בע"ח). כך לא יישאר ריח שיגרה את הגור לעשות שם שוב.
אין להעניש את הגור בשום דרך, ולהמשיך בחיזוק ההרגל הרצוי כפי שתואר קודם.

עם מעט סבלנות, רצון טוב והבנה אפשר לעבור את התקופה הזו בזריזות וביתר קלות.

לראש העמוד לראש העמוד

לגרושי ולי יש כלב בן שנה וחצי מסוג לברדור רטריבר. הכלב חי בשנה האחרונה בבית פרטי שהיה ביתנו המשותף בזמן הנישואים. מאז הגירושין ובעקבות ההסכם שהגענו אליו (לצערי) הכלב מחלק את זמנו בין הבית שלו לבין בית

לגרושי ולי יש כלב בן שנה וחצי מסוג לברדור רטריבר. הכלב חי בשנה האחרונה בבית פרטי שהיה ביתנו המשותף בזמן הנישואים. מאז הגירושין ובעקבות ההסכם שהגענו אליו (לצערי) הכלב מחלק את זמנו בין הבית שלו לבין בית הוריו של גרושי. כל ארבעה ימים לסירוגין ולעיתים הוא לוקח אותו רק ליומיים ומחזיר אותו על מנת שתתאזן לנו שבת לכל אחד עם הכלב. הכלב בריא ומקסים. שאלתי היא בכל הכנות והדאגה האם תהיינה השפעות בטווח הקרוב או הקצר על בז' (הכלב) האם הכלב עצוב בגלל ששינו לו את הטריטוריה וכו'. לעיתים הוא מגיע משם (בית הוריו של גרושי שם הוא חי איתם בנין קומות) שמח ולעיתים עצוב ובודד. אני מרגישה אותו כאילו היה חלק ממני. מה דעתך?

 

אני מבין ששניכם אוהבים אותו מאד ובלית ברירה נאלצים לעשות את ההסדר הזה. אך מאידך עלולות להתפתח בעיות התנהגות אצל הכלב הקשורות בהיעדר דמות מובילה מבחינתו.

 

צריך לזכור כי כלב בכל זאת חייב דמות שאיתה הוא יכול להזדהות כדמות של מנהיג הלהקה שלו אחרת עלול להתפתח מצב שהוא ירגיש כי הוא המנהיג. בייחוד כאשר שניכם מרעיפים עליו לבטח פינוקים לרוב ובעצם אולי משדרים לו מסר של " אנו מעריצים שלך ואולי אתה רוצה להפוך המנהיג שלנו?" אז מתחילות בעיות התנהגות של הרס חפצים, השתנה בבית, אגרסיה כלפי זרים וכלבים אחרים , הגנה על רכוש כגון צלחת המזון שלו ועוד.

עצתי היא כזו:

א. שיקלו לעבור עם הכלב סדרת פגישות עם מאלף טוב שיראה את הכלב וייעץ לכם על צורת ההתנהגות כלפיו.

ב. שיקלו לקחת לכל אחד מכם כלב נוסף, זה לא יפחית את האהבה שלכם כלפיו אך ישדר לו מסר ברור שהוא אהוב על כולם אך לא מנהיג הטריטוריות.

כלב נוסף בהחלט עשוי להפוך גם לחבר טוב שיאהב לשחק איתו.

לראש העמוד לראש העמוד

יש לי גור כלב בן 4 חודשים, מפונק וחכם שלא אוהב לרדת למטה. ניסיתי לגרות אותו עם ממתק או חיזוקים אבל הכלב בשלו. הוא הגביל את צרכיו למרפסת בלבד וזה מעולה. שאלתי היא האם זה בסדר שהכלב לא יורד ואם לא מה לע

יש לי גור כלב בן 4 חודשים, מפונק וחכם שלא אוהב לרדת למטה. ניסיתי לגרות אותו עם ממתק או חיזוקים אבל הכלב בשלו. הוא הגביל את צרכיו למרפסת בלבד וזה מעולה. שאלתי היא האם זה בסדר שהכלב לא יורד ואם לא מה לעשות? ועוד דבר, הוא אובססיבי לזנב שלו הוא נושך את עצמו המון

 

התיאור מושלם. מדובר בבעיית התנהגות קלאסית עם כל המאפיינים הנפוצים שלה.

 

הפיתרון הינו נטו התנהגותי אך ניתן לשלב בו גם טיפול תרופתי. לשם כך אבל יש להיפגש בהקדם עם וטרינר המבין בבעיות התנהגות והמסוגל להתמודד עם כאלו מצבים.

 

בלי לדעת אתם עושים את כל השגיאות הנפוצות:


לעשות צרכים במרפסת זה לא מעולה אלא רע מאד – הרגלתם את הכלב למצב של חרדה ליציאה והבנה שהמרפסת היא החוץ שלו.

לתת ממתק או חיזוק כדי לצאת החוצה בזמן שהוא מסרב גם לא טוב כי אתם מחזקים רק דבר אחד את ההתנגדות.

 

בקיצור, עליכם להיפגש עם מומחה להתנהגות בדחיפות. במידה ולא תטפלו בבעיה אתם עלולים להגיע למצבים מאד לא נעימים ואף לנשיכת בני הבית.

לראש העמוד לראש העמוד

כלבת לברדור בת 3 , שוקלת 30 ק"ג בערך ,שלוש יציאות ביום,אוכל מקבלת פעמיים ביום.פעם בבוקר ופעם בערב.לאחרונה התחילה לבקש אוכל בשעות מאוד מוקדמות,קרי 05:30 לפנות בוקר,מתחילה לבכות ומכריחה אותנו לקום

כלבת לברדור בת 3 , שוקלת 30 ק"ג בערך ,שלוש יציאות ביום,אוכל מקבלת פעמיים ביום.פעם בבוקר ופעם בערב.לאחרונה התחילה לבקש אוכל בשעות מאוד מוקדמות,קרי 05:30 לפנות בוקר,מתחילה לבכות ומכריחה אותנו לקום ,האם יש פתרון לכך?

 

הפתרון מאוד פשוט,להתעלם!


ברגע שנותנים אוכל בעצם מעניקים לכלב חיזוק חיובי על הפעולה שביצע. כך מאלפים כלב לעשות הרבה מאוד דברים - במקרה שלכם להפריע לכם לישון. יהיה קשה פעם או פעמיים אך הכלבה תלמד כי אתם לא עונים, אתם חייבים ליזום את התקשורת ומתן המזון ולא היא. גם לא לענות לה כאשר היא בוכה כי זה סוג של חיזוק אפילו אם אתם אומרים "לא". אם הכלבה רעבה כל הזמן אולי אפשר לשקול לעבור למזון לייט עשיר בסיבים תזונתיים ליצירת תחושת שובע.

לראש העמוד לראש העמוד

הכלב שלנו מתעורר כל יום בשש, ורוצה לצאת לטייל גם אם עשה את צרכיו מאוחר בלילה. כשמוציאים אותו, הוא נהנה משמש הבוקר, אבל ממש לא נראה שהוא התאפק וחיכה לצאת בשביל עשיית צרכים. האם יש דרך לגרום לו לחכות עו

הכלב שלנו מתעורר כל יום בשש, ורוצה לצאת לטייל גם אם עשה את צרכיו מאוחר בלילה. כשמוציאים אותו, הוא נהנה משמש הבוקר, אבל ממש לא נראה שהוא התאפק וחיכה לצאת בשביל עשיית צרכים. האם יש דרך לגרום לו לחכות עוד שעה-שעתיים עם טיול הבוקר?

 

יש מספר אפשרויות לעשיית צרכים בבית,
 
אפשרות אחת היא שיש לכלב פשוט צורך חזק יותר מסיבות בריאותיות שונות כמו למשל :

דלקת מעיים

גרוי כלשהוא במעי הגס כמו טפילי מעיים שונים

בעיות בריאותיות שונות המצריכות בדיקת רופא ואולי בדיקת צואה ובדיקת דם מקיפה
 

אפשרות שניה היא בעית התנהגות שונה המביאה אותו לעשות בבית. צריך לנסות לחקור מתי עושה , האם רק בלילה , האם מקומות מסוימים ולא אחרים.

 

אפשרות נוספת בכלבים מבוגרים מאד שתביא כלב לעשות בבית והיא אלצהיימר של כלבים (CCD ) ,פה הפיתרון הוא שנוי תזונה ותרופה מיוחדת לכך.

 

בתור התחלה נסו לא להשאיר מים בלילה (אף כלב לא מת מצמא בלילה) , ולתת את ארוחת הערב שלו כארוחה עיקרית בשעה מאוחרת ביותר אפילו לפני השינה. האריכו את הטיול הלילי מעט , לכו עם רצועה רפויה ליד מקומות אסטרטגיים.

לראש העמוד לראש העמוד

הכלב שלנו בן חודשיים, ואנחנו רוצים להתחיל להרגיל אותו במלונה בחוץ. האם זה מוקדם מדי?

אם אתם אוהבים את הכלב ורואים בו בן בית וחלק מהמשפחה אז אני ממש לא מציע לעשות זאת.


צריך להבין את צורת החשיבה של כלב. הוא חלק מלהקת חיות ואנו שאר הלהקה שלו.
במצב שהוא בחוץ במלונה הוא למעשה מקבל ענישה חמורה מאד במונחים כלביים ומורחק מהלהקה.


איך היית מרגיש/ה אם היו מוציאים אותך מהבית לגור לבד בחצר בזמן שכולם אוכלים ומדברים שומעים מבחוץ איך הלהקה נהנית וסועדת ואני המסכן מורחק? כלב שנמצא בבית הוא חלק מהלהקה.

 

למעשה כך מתחילות בעיות התנהגות רבות ושונות כמו נבחנות, חפירות, בריחות, תוקפנות ועוד, התנהגויות שבסופו של דבר גורמות לכלב להיות מטרד בעיני בעליו. אך הכל מתחיל הרבה יותר מוקדם בהרחקת הגור מהלהקה.

לראש העמוד לראש העמוד

גולדנית מעורבת, כאשר משחררים אותה בפארק, אוכלת עשב וסתם זבל , מה שלא קורה כשהיא עם רצועה. יתכן ולא תהיה ברירה אלא להשתמש ברסן?!

התשובה טמונה בשם הגזע. גולדן רטריבר. המילה רטריבר באנגלית מקורה מהפועל להביא.
יצר ההבאה של הכלב מאד חזק ואיתו הרצון להכניס דברים לפה.
אך כמונו אם כבר משהו נכנס לפה – מה לא נכרסם? ואם כבר כורסם – מה לא נבלע?
וככה זורמים לקיבתה האומללה כל מיני זבאללה מהפארק ואיתם אגב אולי גם ביצי תולעת הפארק.

 

אז ככה:


א. להקפיד כל חודשיים לתת זריקה מונעת – במיוחד אתם עם כלבה כזו אובססיבית.

 
ב. לשקול להיפגש עם יניב אוסם המאלף מכלביית אפיקים שמגיע לתל אביב פעמיים בשבוע לפיתרון בעיות התנהגות ומומחה לגזע. אשמח למסור טלפון.

 
ג. יש מחסומי פה ממתכת נהדרים שמאפשרים לנשום ולהלחית בקלות , כולל שתיית מים אך לא לאכול כלום מהריצפה. אין תחליף לזה ולא יקר. שימו לב יש כמה דגמים , קחו את הדגם המרופד יותר (הצ'כי).

לראש העמוד לראש העמוד

יש לי כלב בן 8 חודשים ותמיד סיפקנו לו צעצועים ועצמות לחיזוק השיניים עד היום, אך בכל זאת הוא גם "אוכל" ולועס דברים אחרים אסורים כמו קירות, כבלים, וכל מה שזמין לו לפה. מה ניתן לעשות? כיצד לגמו

יש לי כלב בן 8 חודשים ותמיד סיפקנו לו צעצועים ועצמות לחיזוק השיניים עד היום, אך בכל זאת הוא גם "אוכל" ולועס דברים אחרים אסורים כמו קירות, כבלים, וכל מה שזמין לו לפה. מה ניתן לעשות? כיצד לגמול אותו מזה?

 

לעיסה של חפצים או קירות אינה מחסור במשהו בתזונה כפי שאולי יש אנשים שסוברים.
המשמעות היא פשוט הפגת שיעמום או תעסוקה ולמידה של העולם דרך הפה והפעלה של השיניים והלסת הנמצאים בתהליך של צמיחה. לעיסת חפצים אסורים אפשר ללמד על ידי אילוף ובצורה הפשוטה ביותר לא להשאיר את הכלב ללא השגחה אלא להכניס לכלוב טיסה.


יש ללמד בהדרגה כי הכלוב אינו מקום שהכלב נלחץ ממנו –לזרוק פנימה פרסי אוכל, להשאיר עם דלת פתוחה בהתחלה. להשאיר בלילה להתרגל עם חטיף דנטלי שיקח לכלב זמן לפרק. במשך היום כשלא נמצאים אפשר להשאיר את הכלב בכלוב ולהוציאו בצהרים לטיול .עם הזמן הכלב לומד לא להתעסק עם חפצים. מקומות בהן התחיל "עבודת "כרסום אפשר לרסס עם דאודורנט חזק של שירותים הריח דוחה כלבים כשהוא במינון חזק.

לראש העמוד לראש העמוד

שלום, יש לי פג זכר בן 9 חודשים. הבאתי אותו אליי שהוא היה בן 4 חודשיים. הוא היה המלך של הבית עד לפני כמה ימים שהבאתי פגה בת חודשיים. הוא עכשיו בדיכאון בקושי אוכל, לא בא שקוראים לו, בקושי משחק ובעיקר תו

שלום, יש לי פג זכר בן 9 חודשים. הבאתי אותו אליי שהוא היה בן 4 חודשיים. הוא היה המלך של הבית עד לפני כמה ימים שהבאתי פגה בת חודשיים. הוא עכשיו בדיכאון בקושי אוכל, לא בא שקוראים לו, בקושי משחק ובעיקר תוקף את הגורה. אולי זה בא מקטע של משחק והוא אגרסיבי כלפיה אבל בסופו של דבר זה מסתיים בנשיכה.. מה לעשות?? הוא ממש בדיכאון

 

הכלב שלכם היה מלך ופתאום יש לו תחרות על תשומת הלב ואולי מבחינתו גם המשחקים והאוכל.
אך אל דאגה , כלב היא חיית להקה ומהר יתרגל לרעיון אם רק תפעלו נכון איתו. תנו לו חיזוקים כשהוא ליד הגורה.
צאו איתם יחד לטיולים , שחקו יחד. מהר מאד הכלב יאהב אותה ויזהה את הפוטנציאל של להיות מנהיג להקה קטן.

 

לראש העמוד לראש העמוד

הכלב שלי בן שנתיים ולפני חודשיים נשכו אותו בבטן ומאז הוא לא רוצה לצאת מהבית מה לעשות?

ברור כי אירוע של תקיפה גורם לכל אחד לחשש ולחרדה גם לאנשים מבוגרים.

 
לדעתי כדאי להתייעץ כאן עם איש חינוך המתמצא בנושא ולקבל עזרה.
אני סובר כי הבאת כלב קטן הביתה מהגזעים החמודים שמשדרים חן ושמחה יכול לעזור מאד למנוע חרדה מפני כלבים לטווח ארוך. למשל קאבלייר קינג צ'ארלס או פאג , יורקשייר טרייר מלטז או שיצו. אך גם מעורב קטן וחמוד יוכל לתת את התשובה.
מדהים מה שכלב אחד קטן יוכל לעשות ..

לראש העמוד לראש העמוד
דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד