Back to top

מנקס

מנקס
Manx
ארץ מקור
בריטניה
ההיסטוריה של גזע
ההיסטוריה של גזע המנקס

המנקס נטול הזנב מוכר מזה מאות שנים, וקיימים סיפורים שונים אודות מוצאו המדויק. לפי הסיפור העתיק ביותר, כאשר סגר נוח את דלת התיבה הוא עשה זאת מהר מדי וקצץ את זנבו של החתול. לפי סיפור אחר, החתול חסר הזנב שחה לחופי האי מאן מהספינות הטרופות של הארמדה הספרדית בשנת 1588. בפועל, תכונת "היעדר הזנב" אצל גזע חתול המנקס היא למעשה מוטציה גנטית אשר נגרמה אולי על ידי הכלאה של חתולים בריטיים קצרי שיער.

לחתולי מנקס חלל קטן וריק במקום שבו אמור היה להימצא הזנב, למרות שלעתים נולדים חתולים מגזע זה שהם בעלי חצי זנב או אפילו זנב שלם. חתולים אלה מכונים "סטאבי" (קצרצרים) או "לונגי" (ארוכים), בכפוף לאורך זנבם. ייתכן כי הגן המוטנטי אשר גרם לחוסר הזנב אחראי גם לשינויים אחרים הקשורים בשלד של המנקס, כאשר לעתים החוליות שלו קצרות מהרגיל ובחלקו התחתון של חוט השדרה הן נוטות להתמזג זו עם זו. אלה המתנגדים לגידולו של המנקס טוענים כי אין לקדם גידול חתולים "חריגים", ואילו הטענה מן הצד השני היא שהחתולים הללו התרבו באופן טבעי מאז המאה ה-16, ולכן הם חזקים מספיק כדי לשרוד גם ללא עזרת האדם. 

מראה חיצוני
מראה חיצוני

מנקס הוא גזע חתולים שדומה מאוד לבריטי קצר השיער, למעט הזנב כמובן. ראשו גדול ועגול, לחייו בולטות והאוזניים שלו ממוקמות במרומי הראש ונוטות בזווית קלה כלפי חוץ. בסיס האוזניים רחב והן הופכות צרות יותר באזור הקצה המעוגל. העיניים של חתולי המנקס גדולות ועגולות, וצבען מותנה בצבע הפרווה. רגלי החתולים קצרות וחזקות, כשהזוג האחורי ארוך מעט יותר מן הקדמי.

תכונות אופי של גזע
תכונות אופי של גזע המנקס

חתולי מנקס הם בעלי חיים בעלי אופי נעים ושופע חיבה. הם מחבבים את כל בני הבית בו הם גדלים ואפילו נהנים מחיבוקים, להבדיל מחתולים רבים אחרים. גזע חתולים זה מצליח לשהות בחברת בעלי חיים אחרים, ונראה שהחתולים נהנים במיוחד דווקא לצד כלבים. הם מסתדרים גם עם ילדים, בתנאי שנחשפו אליהם מגיל צעיר. אלה חתולים שמסתגלים מהר מאוד לחיי משפחה, וייהנו מאוד ממעמדם בתור חתולי בית. להבדיל מחתולים סקרנים והרפתקנים כמו הבורמילה או הבורמזי, המנקס לא ימהרו לוותר על הנוחות של ביתם למען העולם שבחוץ. רובם יסתפקו בהצצה מהחלון ולא יחפשו דרך להימלט דרכו.

שגרת טיפוח
שגרת טיפוח

לחלק מחתולי המנקס פרווה קצרה ולאחרים ארוכה, כך ששגרת הטיפוח צריכה להיות מותאמת לאורך הפרווה של החתול שלכם. מנקס בעלי פרווה קצרה ניתן להבריש אחת לשבוע על מנת לעזור להם להסיר שיערות מתות ואילו חתולים בעלי פרווה ארוכה יש לסרק בתדירות גבוהה יותר כדי להימנע מקשרים והיווצרות "ראסטות". בשני המקרים ניתן לנצל את ההזדמנות כדי לבדוק שהם לא סובלים מגירויים בעור או מפרעושים.