Back to top

פרסי ארוך שיער

פרסי ארוך שיער
Persian Longhair
ארץ מקור
טורקיה ופרס
ההיסטוריה של גזע
ההיסטוריה של גזע החתול הפרסי

כאשר מספר תושבים אירופאיים ביקרו בפרס באזור המאה ה-16, הם גילו בה חתולים מרשימים בעלי פרווה ארוכה והביאו כמה מהם יחד איתם לארצות מוצאם. קיימות מספר טענות בנוגע לאבות הגזע הפרסי ארוך השיער – הראשונה גורסת כי מדובר בזיווגים בין חתולי אנגורה לבין חתולים קצרי פרווה, והשנייה מניחה שהחתולים שהגיעו מפרס לאירופה הם שזווגו עם חתולי האנגורה. בין אם מדובר בטענה הראשונה או השנייה, התוצאה של הזיווגים הללו התחבבה מאוד על כל מי שנחשף אליהם. אפילו המלכה ויקטוריה גידלה באנגליה שני חתולים פרסיים. כאשר הגיע החתול הפרסי גם לאמריקה, הוא זכה גם בה להצלחה מידית. אם עד לאותו רגע חתולי מיין קון נחשבו לפופולריים ביותר בקרב האמריקאים, החתולים הפרסיים הצליחו להפוך למתחרים ראויים מאוד.

מראה חיצוני
מראה חיצוני

חתול פרסי שייך לגזע חתולים בעל ראש רחב ואוזניים מעוגלות, שמרוחקות זו מזו וממוקמות בחלקו הנמוך של הראש. לחתולים הפרסיים אף פחוס ועיניהם גדולות, מעוגלות, מודגשות ומרוחקות זו מזו. לרוב, צבע העיניים שלהם יהיה תואם לצבע הפרווה. רגלי החתולים קצרות, עבות וחזקות, ובכפותיהם הגדולות והעגולות משולבות פלומות שיער. הזנב שלהם קצר וסבוך.

תכונות אופי של גזע
תכונות אופי של גזע החתול הפרסי

אופיו של החתול הפרסי הופך אותו לחיית המחמד הקלאסית. החתולים הללו רגועים, שלווים ושופעי חיבה. הפרסי הלבן ידוע בנטייה שלו לטיפוח עצמי, בעוד שהכחול-קרם נחשב בדרך כלל לחברותי ומוחצן יותר מאחרים. חתולים אלה עדינים ואינם פעילים בצורה מוגזמת, בניגוד לגזעים קצרי שיער מסוימים שמחפשים תשומת לב ועניין בכל רגע. באופן כללי, חתולים פרסיים לא יתנגדו לחיות לבד, ויהיו מרוצים גם לגדול כחתולים יחידים. הם מתאימים במיוחד למי שמעוניינים לגדל חתול אך לא תמיד נמצאים בבית, שכן הם שמחים לראות את בעליהם אך נהנים גם לבלות באופן עצמאי.

שגרת טיפוח
שגרת טיפוח

חתול פרסי דורש טיפול קבוע ותחזוקה מוקפדת של הפרווה הארוכה והשופעת שלו. סירוק יומיומי נחוץ כדי למנוע היווצרות קשרים בפרווה, שכן במקרים קיצוניים הקשרים עלולים להצריך קיצוץ שיערו של החתול כדי לאפשר לו לצמוח מחדש. חלק מבעלי החתולים מעדיפים לקצץ את פרוות החתולים הפרסיים מדי קיץ, כדי להקל עליהם להתנהל במזג האוויר החם. כמו כן, יש לדאוג גם לניקיון עיניו ואחוריו של החתול. עיניו של החתול הפרסי נוטות לדמוע, ופינות העין וצד האף דורשים ניקוי באמצעות צמר גפן על בסיס קבוע. לאחורי הגוף ולחלקו התחתון של זנב החתול נטייה לאסוף שאריות צואה בכל פעם שהחתול מסיים לבצע את ענייניו בארגז החול, לכן יש להקפיד שאזורים אלה יהיו נקיים לחלוטין כדי למנוע הכתמות והיווצרות גושים.