מחלות נפוצות אצל גורי חתולים - סימנים, טיפול ומניעה
חתלתלת
מחלה ויראלית קשה של חתולים (ובעיקר גורי חתולים) המעוברת על ידי וירוס פנלויקופניה (Panleukopenia Virus) שהוא וירוס דמוי וירוס הפרוו הפוגע בגורי כלבים. נגיף החתלתלת פוגע קשות במערכת העיכול ובמח העצם ובמקרים מסויימים אף במערכת העצבים. הסימנים הקליניים להדבקה כוללים הקאות ושלשול חריף (מימי ו / או דמי), אובדן תאבון, חולשה, עליית חום גוף והתייבשות קשה.
הנגיף מועבר בעיקר באמצעות הפרשות גוף ונוזלי גוף נגועים מחתול חולה. אך עם זאת, הוירוס גם עמיד מאד בסביבה ולחומרי חיטוי ויכול לשרוד זמן רב על משטחים ואדמה וכך תיתכן הדבקות משנית בו, גם שלא במגע ישיר עם הפרשות חתול חולה, אלא במגע עם אדמה או משטח הנושאים את הנגיף העמיד.
ההדבקה היא לרוב של גורים צעירים, חתולים עם מערכת חיסון חלשה או חתולים לא מחוסנים. אבחון המחלה מתבסס על היסטוריה רפואית והיסטוריית חיסונים בפרט, בדיקה רפואית ובדיקות דם (בהם לרוב רואים ירידה חמורה בתאי דם לבנים). אבחון סופי ייתכן על ידי ביצוע בדיקת דם לנוכחות חומר גנטי של הוירוס בדם או בצואה (בדיקת PCR), או נוכחות נוגדנים כנגד הוירוס בדם במקרה של חתול לא מחוסן.
טיפול בגור חתולים שנדבק בחתלתלת
הטיפול בחתלתול שנדבק בחתלתלת חייב להיות מהיר ואינטנסיבי, לכן בכל עדות לסימנים כפי שתוארו מעלה, המעלים חשד- יש לגשת בדחיפות לוטרינר לצורך בדיקה.
הטיפול בחתול נגוע בחתלתלת הינו טיפול אינטנסיבי הכרוך באישפוז במרכז אישפוז. כיוון שמדובר במחלה ויראלית אין טיפול ישיר כנגד הוירוס אלא מדובר בטיפול תומך אינטנסיבי הכולל מתן נוזלים, נוגדי הקאות, מגיני מערכת עיכול ואנטיביוטיקה למניעת זהומים חיידקים משניים. למרות הטיפול אינטנסיבי, לצערינו אחוזי התמותה בגורי חתולים צעירים הנדבקים בנגיף גבוהים.
כיצד ניתן למנוע הדבקות בחתלתלת?
הדרך הטובה ביותר והיעילה ביותר הינה מתן חיסונים. החיסון המרובע לחתולים מכיל את וירוס החתלתלת. החיסון הראשון לחתלתולים מומלץ בגיל 6-8 שבועות , חיסון נוסף ניתן לאחר חודש בגיל 10-12 שבועות . חיסון דחף ניתן בהמשך אחת לשנה. יש להקפיד ולחסן גם חתולים שאינם יוצאים מהבית- בגלל העמידות הגבוהה של הוירוס בסביבה, אנו כבעלים יכולים להכניסו הביתה בלא ידיעה (למשל על סוליית נעליים נגועות).
מחלות דרכי נשימה עליונות בחתולים
מחלות בדרכי הנשימה העלינות נפוצות יחסית בחתולים ובעיקר באזורים בהם חיים חתולים רבים יחדיו (כמו ברחוב, בחתוליות או בבתים מרובי חתולים).
גורי חתולים שהיו במגע עם חתולים חולים או חתולים נשאים חשופים במיוחד להדבקה. מחלות מערכת נשימה עליונה בחתולים נגרמות בעיקר כתוצאה משני וירוסים:
וירוס ההרפס (Feline Herpes Virus type 1) ווירוס הקליצ'י (Feline Calici Virus). להדבקה בווירוסים אלו יכולה להתלוות הדבקה משנית בחיידקים מסוג כלמידופילה וברודטלה.
תסמינים העשויים להעיד על הדבקה בגורמי מחלה אלו כוללים עיטושים, הפרשות אף ועיניים, דלקות עיניים ופגיעות בקרנית וריור. במקרים קשים יותר יתכנו כיבי חלל פה, חוסר אכילה, חום גבוה, צליעות ואף התפתחות דלקת ריאות. ההדבקה בווירוסים נעשית על ידי מגע עם הפרשות אף ועיניים של חתולים חולים, אולם תיתכן גם העברה בלתי ישירה במגע עם כלי אוכל/ מצעים של חתול חולה או אף מידיו של אדם שליטף חתול חולה. האבחון מבוסס על סימנים קליניים וממצאי בדיקה רפואית אצל הוטרינר. במקרים מסוימים ניתן לשלוח בדיקה להמצאות חומר גנטי וירלי מהפרשות אף / עיניים.
טיפול בחתול שנדבק במחלות אלו
הטיפול במחלות אלו הינו טיפול תומך , טיפול אנטיביוטי כנגד זיהום חיידקי משני וטיפול מקומי בדלקות עיניים במידה ונדרש. טיפול אנטי-ויראלי כנגד הרפס קיים אף הוא. שיפור בתסמינים נראה בתוך 7-10 ימים. עם זאת, חלק מהחתולים נותרים נשאים של הווירוסים והתפרצות חוזרת של מחלה תיתכן בעת סטרס או כשל חיסוני.
מניעת הדבקה אצל גורי חתולים במחלות דרכי הנשימה
גם כאן הדרך הטובה ביותר להימנע ממחלות דרכי נשימה עליונות הינה מתן חיסונים. החיסון המשולש לחתולים כולל חיסון כנגד הרפס וקליצ'י (בנוסף על חיסון כנגד חתלתלת) ואילו בחיסון המרובע קיים בנוסף גם חיסון כנגד חיידק הכלמידופילה.