בולונז

Bolognese

העיר בולוניה שאחראית לרוטב הפסטה המוכר בולונז, היא גם הסיבה מאחורי שמו של גזע הכלבים השובב הזה. מקורו של כלב בולונז הוא בכלבי הבישון של דרום איטליה ומלטה, והוא פותח בבולוניה כבר במאות ה-11 וה-12. במאה ה-16 התאהבו בו בני האצולה, ואימצו כלבים מסוגו כבני לוויה חביבים. כיום הגזע הזה נדיר למדי אפילו באיטליה, אבל מספר מגדלים באירופה החלו להחיותו כדי למנוע את היעלמותו. 

כלב בולונז הוא כלב קטן ושרירי, בעל פרווה לבנה וארוכה שמכסה את ראשו וגופו לחלוטין. האוזניים שלו מרוחקות למדי זו מזו, ויוצרות מראה רבוע. הוא מזכיר במידה רבה את הטרייר המלטזי, אבל דווקא הבישון פריזה הוא בן משפחתו הנפוץ יותר.

כלב בולונז הוא כלב קטן, נבון, מבריק וצייתן, שיוצר קשר הדוק ואוהב עם בעליו. מסיבה זו יהיה לו קשה להישאר לבדו בבית. ככלל, כלבי הגזע מסתדרים היטב עם ילדים ועם כלבים אחרים, גדולים וקטנים כאחד. עם זאת, הם יכולים להיות מאופקים מאוד כלפי אנשים שאינם מכירים. כלבי בולונז לא נחשבים לכלבים נבחנים או תוקפניים, ואם ינבחו זה יהיה רק כדי לשתף אתכם בתגליות חדשות או בדברים יוצאי דופן שהבחינו בהם. 

כלב בולונז הוא כלב נבון וקל יחסית לאילוף. הוא אוהב לרצות והלימוד מבחינתו הוא חוויה ולא מטלה.

בינוניות. כלבי בולונז מסתפקים בכמה טיולים קצרים מדי יום, אבל לעולם לא יסרבו לטיול רגלי ארוך. אם תוציאו אותם למשחק בגינה, הם יעבירו גם אותו בהנאה רבה.

בינונית. כלבים מגזע הבולונז מסתדרים טוב עם ילדים בכל גיל, אבל קשה להם להיפתח אל אנשים זרים. יצירת  קשר עם ילד חדש מצריכה סבלנות, עדינות והבנה. ברגע שהילד יזכה באמונו של כלב זה, הוא לא יעזוב אותו. 

חשוב לסרק כלבי בולונז מדי יום, בייחוד באזורים כמו הבטן, מאחורי האוזניים ולאורך הרגליים. כיוון שהם אינם משירים שיער, סירוק הוא הדרך היעילה להוריד שיער מת ולהימנע מקשרים. הקפידו במיוחד על הסרת שיערות מתעלת האוזן שלהם.