בישון פריזה
Bichon Frise

ארץ מקור
בלגיה/צרפת
משקל ממוצע
3-6 ק״ג
גובה ממוצע
23-30 ס״מ
רמת אנרגיה
בינונית

שמות נוספים

בישון טנריף, כלב טנריף, Bichon a Poil Frise

ההיסטוריה של גזע הבישון פריזה

כלבי בישון פריזה פותחו באיים שונים באזור הים התיכון, אבל ההנחה היא שמקורו של הבישון הוא בטנריף. לפני מאות שנים היה הבישון פריזה נפוץ מאוד בצרפת ובספרד, והוא אפילו הופיע בפורטרטים של בני משפחות המלוכה בארצות הללו. במאה ה-18 התמקדה תשומת הלב המלכותית בכלבים אחרים והבישון פריזה הפך לכלבם של פשוטי העם. אופיים שובה הלב וזריזותם של כלבי הבישון פריזה זיכו אותם בתוך זמן קצר במוניטין של כלבי קרקס או מלווים של מפעילי תיבות נגינה. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כלבים אלה התחבבו על אנשי הצבא והמגדלים הצרפתיים נזכרו בהם מחדש. כלב הבישון ממלטה, שמוכר כיום כמלטזי, הוא בן משפחה קרוב שלהם.

מראה חיצוני

כלב הבישון פריזה הוא כלב בעל מראה מהודר ומבנה גוף קטן עם זנב שמתנשא בשובבות מעל לגבו. עיניו ואפו השחורים כפחם עומדים בניגוד מוחלט לפרוותו המסולסלת והלבנה כשלג. הפרווה היא סימן ההיכר שלו, והיא מעניקה לו מראה משעשע של כרית פודרה קופצנית. הדילוג שמאפיין את הליכתו יוצר לו נוכחות מאושרת ונטולת דאגות.

תכונות אופי של גזע הבישון פריזה

כלבי בישון פריזה הם כלבים קטנים, מאושרים ומלאי חיים, שאוהבים מאוד את חיי המשפחה. הם נהנים לחקור את הסביבה ושמחים להתלוות להוריהם המאמצים בצאתם מן הבית, אולם ניתן גם להשאיר אותם לבד מדי פעם. הם חברותיים, פעילים ומתנהגים היטב בחברת כלבים וחיות אחרות, כך שיוכלו להשתלב היטב בבית שיש בו בעלי חיים.

אילוף והתנהגות של גזע הבישון פריזה

מדובר בכלבים קטנים ומבריקים, אשר מבינים בתוך זמן קצר את מה שדורשים מהם ולכן אין כל בעיה ממשית באילופם.

רמות אנרגיה

בינוניות. כלבי בישון פריזה יסתגלו היטב לכל רמת פעילות שתעניקו להם. הם יאהבו להשתובב בחוץ, אך יוכלו גם לחיות בשלווה עם טיולים קצרים של 20 דקות ביום.

התאמה לילדים

גבוהה. האופי האופטימי והשמחה שמאפיינת את כלבי הבישון פריזה, הופכים אותם לחברים המושלמים עבור ילדים. הם ייהנו ללוות אותם לאורך היום, לשחק איתם בכל משחק וגם לנמנם יחד מול הטלוויזיה בסוף היום. ייתכן שאפילו תצליחו ללמד את הילדים לעזור בהברשת הפרווה שלהם.

שגרת טיפוח

המשמעות של גידול כלב מסוג בישון פריזה היא השקעת זמן רב בטיפוח הפרווה. כיוון שהגזע אינו משיר שיער, חשוב להסיר שיערות מתות בעזרת מברשת. יש להבריש את הפרווה של הבישון פריזה מדי יום, כדי למנוע היווצרות קשרים ובעיות עור. מדי פעם כדאי גם לספר אותו כדי למנוע התארכות יתר של הפרווה, ואם רוצים לשמור על המראה ה"ייצוגי" שלו מומלץ להיעזר בספר מקצועי. יש לבדוק באופן קבוע את השיער באזור העיניים, כדי לוודא שהוא אינו גורם גירוי, ולקצץ שיער עודף בין כריות הרגליים.