בריאר 

Briard

האגדה מספרת שכלבי הבריאר הופיעו לראשונה באירופה של ימי הביניים, בעקבות הכלאה של כלבי רועים עם גזעים מקומיים של כלבי שמירה, שהעניקה להם את גודלם ותוקפנותם. הגזע קיבל את שמו מחבל הארץ הידוע בשם "ברי", וזכה למוניטין של לוחם נאמן שהפך אותו לכלב הרשמי של הצבא הצרפתי. כלבי בריאר העבירו אספקה לחזית, שימשו כשומרים ואיתרו פצועים. האינסטינקט שלהם איפשר להם להבין אילו חיילים נזקקו לעזרה ואילו נידונו למות, מה שהוליד את המשפט "כל אדם שכלב הבריאר חולף על פניו חשוב כמת." החיילים האמריקניים התרשמו כל כך מן הגזע, עד שבתוך זמן קצר הופיעו כלבי בריאר גם בארצות הברית. 

כלבי הבריאר שייכים לגזע כלבים גדול אך לא כבד במיוחד. הם שריריים, קשוחים ובנויים להפליא, ומכוסים בפרווה יפה וארוכה. למרות השיער המכסה על עיניהם, הם ידועים בחוש הראייה המפותח שלהם. הם נעים ללא מאמץ, גמישים ומגיעים למרחקים בקלות. 

מעצם היותו כלב מגונן, כלב בריאר משמש ככלב משפחה מצוין. הוא נוטה ליצור קשר הדוק מאוד עם בן משפחה אחד ויגן עליו בכל עת ומפני כל אדם. מדובר בכלב קשוח, ערני ואמיץ, אשר עלול להיות תוקפני מעט כלפי כלבים אחרים אם לא ייחשף אליהם כראוי. הוא מאושר מחייו בבית, ונוטה להתייחס לזרים בחשדנות. בתור כלב עליז ומלא חיים כלב הבריאר אוהב מאוד לשחק, וחשוב ללמד אותו כבר מגיל צעיר שאסור לשחק בפראות. גור בריאר שיבין שמותר לשחק באופן שעלול להרוס את הבית או לפגוע באחרים, ירצה לשחק כך גם בבגרותו. 

במהלך התבגרותם, כלבי בריאר יכולים להיות דומיננטיים למדי ולכן חובה להתחיל באילוף מוקדם ככל האפשר. יש לחשוף אותם לחברה ולחיות מחמד אחרות כבר בגיל צעיר, כדי להבטיח שבהמשך חייהם ינהגו בנוחות לצד אחרים. 

רמות האנרגיה של גזע כלב זה הן גבוהות, ומצריכות מענה באופן יומיומי. כלבי בריאר הם בין סוגי הכלבים שאוהבים מאוד לשחות, ממש כמו הלברדור רטריבר, וגם ריצה לצד אופניים מהווה פעילות נהדרת עבורם. 

גבוהה. כלבי בריאר נקשרים לבני משפחתם, אך לרוב יבחרו באדם אחד שיהפוך למושא אהבתם העיקרי. כאשר הגורם הנבחר הוא הדייר הצעיר של הבית, מדובר בכלבים שיצאו להגנתו אפילו במהלך ריב שלו עם הוריו. כשמדובר בכלב בריאר בוגר שמשתלב במשפחה חדשה, חשוב להשגיח על האינטרקציה שלו עם ילדים צעירים. הוא לא יתקוף אותם, אך עלול לפגוע בהם ללא כוונה במהלך ריצה או משחק.

דרישות הטיפוח של כלבי הבריאר רבות למדי, אולם אין צורך בספרים מקצועיים. הפרווה הזיפית הכפולה מצריכה הברשה וסירוק מרובים, כדי למנוע קשרים ולשמור על ניקיונה. מומלץ להבריש אותה מהקווצות כלפי מעלה עד לעור, כדי לסייע במניעת דרמטיטיס ובעיות עור אחרות. חשוב גם להקפיד על ניקיון החלק הפנימי של האוזן ולהסיר שיער עודף, ולקצץ את השיער שצומח בין כריות הרגליים.