בריטי קצר שיער

British Shorthair

למרות שהתיעוד הכתוב בנוגע לחתול הבריטי קצר השיער החל בראשית המאה ה-20, גזע חתולים זה קיים כבר מאות שנים. ההנחה היא שהחתולים קצרי השיער הראשונים הובאו לבריטניה עם פלישת הצבא הרומי והם אף מופיעים בתחריטים ובציורים מתקופות שונות. בהמשך, החתולים הבריטיים קצרי השיער יוצאו בהמוניהם ליבשת אמריקה, שבה הפכו לנפוצים מאוד. מגוון הצבעים ודפוסי הפרווה הקיימים כיום נוצרו בעקבות גידול סלקטיבי של חתולי הרחוב האיכותיים ביותר במהלך המאה התשע-עשרה, ובזכות תכנית גידול שכללה בין היתר זיווגים עם חתולים פרסיים.

חתול בריטי קצר שיער הוא אחד מגזעי החתולים הגדולים ביותר. הוא חסון ומוצק והזכר גדול בהרבה מהנקבה. הפרצוף של חתולי הבריטי קצר השיער הוא עגול, הלחיים שלהם מלאות והאף קצר ורחב. האוזניים שלהם קטנות ומעוגלות ונדמה כי הן מתמזגות עם קווי המתאר העגולים של הראש. עיניהם גדולות ועגולות, וברוב המקרים הן יהיו בצבע כתום. זנבם של החתולים עבה ואורכו בינוני.

חתול בריטי קצר שיער הוא חתול גדול בעל לב רחב במיוחד. מדובר ב"ענקים העדינים" של עולם החתולים, שמלאים באהבה ויכולים להילחם בקלות בכל דעה קדומה הנוגעת לאופיים של חתולים. גזע חתולים זה מסתדר נהדר עם ילדים ועם בעלי חיים אחרים, ואינו תלותי או תובעני. החתולים הבריטיים קצרי השיער אוהבים לנמנם ולהסתובב ברחבי הבית, ולרוב לא ידרשו תשומת לב מתמדת באמצעות יללות או שריטת דלתות. הם שקטים יותר מחתולים אחרים, וגם אינם מתאפיינים בסקרנות שעלולה להוביל גזעי חתולים אחרים לצרות. גם אם חתול בריטי ייצא מהבית, לרוב הוא יימנע משיטוט במרחק רב ממנו ויישאר בקרבתו. חתולים אלה שבעי רצון מהיותם חתולי בית, והספה האהובה עליהם היא מבחינתם אטרקציה גדולה בהרבה מהעולם שבחוץ.  

גזע חתולי הבריטי קצר השיער הוא בעל פרווה קצרה, שמזכירה גרסה מקוצרת של פרוות חתול פרסי. גזע החתולים הבריטיים הללו דואגים ללקק את עצמם מדי יום כדי להסיר שאריות לכלוך ופרווה, אך ניתן לעזור להם אחת לשבוע באמצעות הברשה עדינה שתסיר שיערות מתות.