כלב בורזוי נתפס כסמל ההידור והאצולה. ראשו ארוך וצר ופרוותו משיית ובינונית באורכה. הפסיעות הארוכות והקופצניות, שמקורן בקרסוליים הארוכים, יוצרות רושם של תנועה אלגנטית ונטולת מאמץ.
למרות גודלם, מדובר בכלבים נוחים, שמתנהלים בבית ברוגע ועדינות. הם לא מתאפיינים בחיבה בולטת לאנשים זרים, ומסתדרים עם כלבים אחרים בתנאי שהתנהגותם דומה לשלהם. מומלץ לחשוף את הבורזוי לחתולים ולחיות מחמד אחרות מגיל צעיר, שכן הם עשויים להגיב במרדף למראה חיה שנמלטת מהם.
סיפורו של הבורזוי, הכלב הרוסי המוכר ביותר, החל כאשר דוכס רוסי ייבא לשטח רוסיה כמה כלבי ציד מארצות ערב. למרבה הצער, הוא גילה שגזעי כלבים כאלה מתקשים מאוד לשרוד את החורפים הקפואים במדינתנו. כדי להתמודד עם הבעיה ביצע הדוכס הכלאה בין כלבי הציד לבין הגזעים המקומיים עטויי הפרווה – ככל הנראה כלבי ציד טטרים או כלבי רועים ארוכי רגליים. מזגם הנוח והמראה האקזוטי שלהם, הפכו את כלבי הבורזוי ל"מתנה מושלמת" שהוענקה על ידי הצארים לבני משפחות המלוכה האירופיים. לאחר המהפכה הרוסית של 1917, כלבי הבורזוי קושרו עם המעמד השליט. כלביות רבות של כלבים נהדרים הושמדו, והגזע שרד רק בזכות המתנות שהוענקו לעולם המערבי.
כלב בורזוי הוא גזע קשה לאילוף. כלבים מסוג זה עקשנים ואינם נוטים לציית, לכן חשוב מאוד להתחיל באילוף בגיל צעיר.
כמו כלבי רוח נוספים שצדים בזכות מהירותם, דוגמת האפגני והגרייהאונד, כלב בורזוי הוא בעל רמות אנרגיה גבוהות. למרות שבתוך הבית כלבי הבורזוי שקטים ורגועים יחסית, הם זקוקים למרחבים שבהם אפשר לרוץ. לפני שמשחררים אותם לחופשי חשוב לא לשכוח שמדובר בכלבי ציד, שישמחו להשיג כל טרף פוטנציאלי שיפגשו בדרך.
בינונית. כלבי הבורזוי מסתדרים לא רע עם ילדים, אבל צריך לזכור שמדובר בציידים עצמאיים. המשמעות היא שהם לא אוהבים משחקים פרועים, ולא בהכרח ישתפו פעולה עם פעילויות שהילדים ינסו ליזום. דרושה עדינות רבה כדי לבסס איתם יחסים חיוביים, מה שעלול להוות אתגר עבור חלק מהצעירים של המשפחה.
כלב בורזוי זקוק להברשה סדירה, בנוסף לקיצוץ הפרווה בין כפות הרגליים. כמו כן, הם משירים כמויות גדולות של פרווה במהלך עונת ההשרה.
