פומרניאן
Pomeranian

ארץ מקור
אנגליה
משקל ממוצע
2 ק"ג
גובה ממוצע
25 ס"מ
רמת אנרגיה
בינונית

שמות נוספים

שפיץ ננסי, לולו, פום, בישראל – פומי

רקע כללי – הפומרניאן

הפומרניאן הוא הכלב הקטן והנפוץ ביותר ממשפחת כלבי השפיץ, בייחוד בארה"ב. בעל מבנה גוף זעיר, צוואר קצר, וזנב ייחודי, שעיר ומרשים. פרוותו ארוכה ושופעת לרוב בגוונים שנעים בין חום, שחור, אדום, לבן או שילוב ביניהם. הפומרניאן הוא כלב פעיל ונמרץ שאוהב לשחק, מתאפיין בקלילות, שובבות, חכמה ונאמנות. למרות גודלם הזעיר, לכלבי הפומרניאן יש נטייה לאומץ רב ועודף ביטחון עצמי, עקשנות, טריטוריאליות ודומיננטיות. כלבי פומרניאן הם כלבים של בית, הם לא בנויים להסתובב שעות ארוכות מחוץ לבית או בחצר, גופם עדין ורגיש, וגידולם דורש תשומת לב, השקעה, טיפוח ודאגה לבריאותם.  

ההיסטוריה של גזע הפומרניאן

מקורם של כלבי הפומרניאן הוא בכלבים ששימשו לגרירת מזחלות באזור הארקטי, וסביר להניח שהם קרוביו של הקייסהאונד, האלקהאונד הנורבגי והסמוייד הרוסי. התיעוד האמין המוקדם ביותר של הגזע מגיע מפומרניה, אזור הגובל במדינות הבלטיות, ומקורו במאה ה-19. עם זאת, באותה תקופה כלבים אלה היו גדולים בהרבה ושקלו כ-13 ק"ג. תוך זמן קצר הסתמנה העדפה ברורה לקטנים שבהם. באמצע המאה ה-19 התפשט הגזע גם למדינות אירופאיות, ובשנת 1888 התאהבה בהם המלכה ויקטוריה והביאה אותם לארצה מאיטליה. היא נהגה להציג את הכלבים בתערוכות כלבים בריטיות, והדבר הגביר את הפופולאריות של הגזע. המגדלים הבריטיים גידלו כלבים קטנים יותר בעלי פרווה רבה יותר, כך שלמרות שכלב הפומרניאן נקרא על שם ארץ מולדתו, הוא נתפס כגזע אנגלי.

מראה חיצוני

כלבי הפומרניאן הקטנים נראים כשועלים זעירים. הם מצוידים בפרווה חיצונית בעלת שיער ארוך, מעל לשכבה תחתונה עבה שיוצרת רושם של כדור. התנועה שלהם היא קופצנית וקלילה, מה שגורם להם להיראות נמרצים ואף מלאי חשיבות עצמית. מבנה גופם קטן, גובהם נע בין 14-27 ס"מ, ומשקלם בין 1.5-3 ק"ג. הצוואר, הלסת והרגליים של הפומרניאן קצרים במיוחד, אוזניו זקופות ומחודדות ועיניו בצורת שקד. הזנב הייחודי שלהם בולט ומרשים, צורתו כמניפה שעולה כלפי מעלה.  

תכונות אופי של גזע הפומרניאן

 כלבי הפומרניאן הם כלבים קטנים, עדינים ובעלי אופי ייחודי וידידותי. מדובר בבעלי חיים ערניים ואנרגטיים, שמגלים נאמנות כלפי בני משפחותיהם. כלבי הפומרניאן אוהבים שמרימים אותם ומפנקים אותם, אולם אין להגזים בכך – משום שהם עלולים להפוך לקנאים ואף נשכנים! אלה כלבי שמירה מצוינים משום שהם קולניים מאוד ומרתיעים פולשים. הם מקבלים חיות אחרות בבית, אולם לא יהססו לתקוף מחוצה לו – בלי כל קשר לגודל.

אילוף והתנהגות של גזע הפומרניאן

כלבי הפומרניאן הם נבונים ולהוטים ללמוד ולפיכך קלים לאילוף. עם זאת, נדרשת התמדה בכל הנוגע לחינוך לצרכים. חשוב גם לחנכם לנבוח פעם או פעמיים בלבד כאשר פעמון הדלת מצלצל – משום שיש להם נטייה להשמיע מטר של נביחות צווחניות.

רמות אנרגיה

בינוניות. הפומרניאנים אינם תובעניים בדרישות הפעילות שלהם, ומסתפקים בטיולים קצרים או בהתרוצצות בגינה. עם זאת, הם מסוגלים גם ללכת למרחקים ארוכים למדי לפני שיתעייפו.

התאמה לילדים

בינוניות. למרות אופיים העדין ושופע החיבה של כלב הפומרניאן, יש להיזהר במיוחד כאשר הם נמצאים בסביבת ילדים צעירים. ילדים לא תמיד יודעים כיצד לנהוג כהלכה כלפי כלבים קטנים, ועלולים להניח שמדובר בחיות צעצוע שניתן להרים ולשאת עמם ללא הפסקה. פעולות כאלה עלולות להפוך את הכלבים לעצבניים, ובחלק מהמקרים הם לא יהססו להביע את חוסר שביעות רצונם. 

שגרת טיפוח

במהלך התבגרותם של כלבי פומרניאן נדרשת הברשה מוקפדת כדי לסייע בחילופי הפרווה, אולם לאחר מכן ניתן להברישם פעם בשבוע. חשוב לוודא בקביעות כי לא נוצרים קשרים בשכבת הפרווה התחתונה. יש לסרק את הפרווה היטב בעזרת מסרק גס, ולאחר מכן להברישה קלות. אין להשתמש במסרק דק מדי, שכן הוא עלול להסב נזק לפרווה התחתונה ולפגום במראה המלא שלה. מדי פעם יש לקצץ שיער באזור כפות הרגליים שלהם.

בעיות בריאותיות

ככלל לרוב כלב הפמרניאן הוא כלב בריא, אך הוא עלול לסבול מבעיות במפרקים, בעיקר בברכיים בגלל העומס על רגליו הקצרות והדקות. בנוסף כלבי פומרניאן עלולים לסבול מבעיות בבלוטת התריס, אלרגיות, סינדרום קריסת הקנה ומחלת "העור השחור" שגורמת להתקרחויות, כתמים והתכהות העור. 

כמו כל הכלבים גם לפומרינאן נטייה לסבול ממחלות שיניים וחניכיים, כדי למנוע התפתחות של מחלה או החמרה של מחלה קיימת יש לנהל שגרת טיפוח קבועה ויומיומית. 
שמירה על בריאותו של הפומרניאן תכלול שגרת טיפוח טובה, תשומת לב וכמובן תזונה נכונה. 
 

תזונה 

הפומרניאן זקוק לתזונה שתסייע לו בשמירה על משקל תקין למרות תיאבונו המוגבר, במקביל להוצאה אנרגטית בפעילות גופנית יומיומית, כדי למנוע התפתחות של מחלות מפרקים. בנוסף, חשוב מאוד שהתזונה תעניק מענה ותמיכה גם לרגישויות השונות במידה ויש, לחיזוק העור והפרווה. לכן יש להעניק לו אוכל איכותי ועשיר, עתיר בחלבונים, מינרלים וויטמינים, שמותאם לגילו, גודלו וצרכיו הרפואיים.  
הקפידו על שעות ארוחה קבועות ואל תמלאו את הקערה שלא לצורך, כך תרגילו את הכלב לאכול רק בזמנים מסויימים. את הכמויות המומלצות לפי סוג הכלב תמצאו על גבי אריזת המזון.